• אילו מבנים משפטיים מובילים לכינון המשטר המיטבי?
  • מהי הדרך הנכונה ליצירת המשפט במשטר דמוקרטי?
  • איך ניתן לעצב סמכויות ממשלתיות ומערכת חוקים שיבטיחו את חירותם של העם והאזרח?
  • האם ישראל הגיעה לתשובות הנכונות על השאלות הללו?

בין המדינות שיש בהן מוסדות דמוקרטיים מוצלחים, אחדות, כגון בריטניה, ענו על שאלות אלה בתהליך ניסוי-וטעייה בן מאות שנים. אחרות, כגון ארה"ב, יצרו את המוסדות בתהליך של חשיבה ושל דיון פוליטי ציבורי. המוסדות הדמוקרטיים של ארה"ב נוצרו לפני יותר ממאתיים שנה על יסוד ההגות הפוליטית בת הזמן כמו גם המסורת המצטברת של ההגות המערבית. לעומת כל אלה, מערכות המשפט של ישראל התפתחו במהירות ובלי דיון ציבורי מעמיק.

כך קרה שמערכות המשפט הישראליות יצרו שיטה ייחודית בעולם הדמוקרטי. לדוגמה, מדינת ישראל מתגלה כיחידה במינה מבחינת הכוח שהיא מעניקה לבעלי תפקידים משפטים שאינם נבחרים: הפקידים, השופטים, ובייחוד היועצים המשפטיים. מה הוליד את הפער הזה בין ישראל ליתר המדינות הדמוקרטיות? האם דווקא ישראל צודקת בגישתה המיוחדת למשפטנים כ"שומרי הסף" של המערכת הדמוקרטית?

בסמינר ננסה להבין ולשקול הן את ההצדקות לאנומליה הישראלית, והן את הביקורת הליברלית והשמרנית עליה. נצלול אל תוך טקסטים היסטוריים, משפטיים, פוליטיים ופילוסופיים, בהנחיית אנשי אקדמיה ואנשי מעשה מן השורה הראשונה הבאים מעולמות הממשל, המשפט, האקדמיה והארגונים הלא ממשלתיים- ונבחן את השאלות הללו במבט השוואתי. נתמקד בשלטון החוק בחברה חופשית, בהפרדת הרשויות ובשאלת תחומי פעילותה של מערכת המשפט. יחד ננסה להבין אם ההיבטים האנומליים של המשטר המשפטי בישראל הם חידוש ישראלי חיובי או פרי סטייה היסטורית הטעונה תיקון.

  • בשבוע הראשון של הסמינר נעיין בכתבי אלקסיס דה-טוקוויל, ג'ון רולס, אדם סמית, אדמונד בֶּרק ועוד מקרב אבות ההגות המדינית המודרנית – כבסיס להבנת הייעוד והמבנה של השלטון הליברלי. כמו כן, ננסה להבין את הממשק בין דעות קלסיות אלו לבין המקורות היהודיים מימי המקרא ועד הציונות המודרנית. היכן נפגשת המסורת הפוליטית והמשפטית הישראלית עם הפילוסופיות והמודלים הללו, והיכן נראה שהיא מתנגשת איתם? לצד הדיון בסוגיות היסוד שהשפיעו על אופן התגבשותו של המשטר בישראל בעבר, נלמד על כמה אתגרים מעשיים העומדים כיום בפני מעצבי המדיניות.
  • בשבוע השני נתמקד בשאלות מוסדיות. נעיין בטקסטים כגון כתבי ג'ון לוק ואיגרות 'הפדרליסט' כדי להעמיק בשאלות כגון – אילו סוגי מוסדות נדרשים להשגת שלטון ליברלי? אילו סמכויות ראוי לתת לרשות המחוקקת, לרשות המבצעת ולרשות השופטת, ואיך מיישמים ממשלים דמוקרטיים שונים את התיאוריות בעניין? איזו מידה של כוח וסמכויות ראוי לתת לידי אנשי שלטון נבחרים, הכפופים לאינטרסים פוליטיים, ואיזו לאנשי שלטון לא-נבחרים כגון שופטים, יועצים משפטיים ופקידים? מה ההבדל בין יישום חוק לבין חקיקה, ובעזרת אילו דוקטרינות ומנגנונים יימנעו בתי המשפט מטשטוש אבחנה זו? ומנגד, איך ולמה פיתחה ישראל את בית המשפט העליון האקטיביסטי ביותר בעולם המערבי?
  • בשבוע השלישי נגיע אל הפן היישומי. נעיין במקרי-מבחן ישראליים בסוגיות כגון כוחם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, השיח המשפטי בתקשורת, השפעתו של השיפוט האקטיביסטי על הצמיחה במגזר העסקי, ויישומו של הדין הבינלאומי בבתי משפט ישראליים.

בראש התוכנית יעמוד פרופ' אברהם בֵּל מאוניברסיטת בר-אילן. בין המרצים המרכזיים יהיה פרופ' ג'רמי רַבְּקין מאוניברסיטת ג'ורג' מייסון בוושינגטון. הרצאות אורח יישמעו מפי אנשי רוח, חוקרים ואנשי מדיניות מן השורה הראשונה בישראל.

ממרצי עבר בתכנית: פרופ' רות גביזון; פרופ' דניאל פרידמן; פרופ' גדעון ספיר; ד"ר יהושע שגב; שרת המשפטים איילת שקד; חברת הכנסת לשעבר עינת וילף; השופטת דפנה ברק-ארז; ופרופ' משה קופל, יו"ר פורום קהלת.

  • תאריך אחרון להגשת מועמדות: 30/4/2019

מרצים וצוות

רשימת מרצים מלאה תעודכן בהמשך

פרופ' אבי בל

עמית בהרווארד, פרופסור למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן ושל אוניברסיטת סן דייגו, ועמית בכיר בפורום קהלת.

פרופ' ג'רמי רבקין

פרופסור למשפט חוקתי ובינלאומי באוניברסיטת ג'ורג' מייסון. לימד ממשל 27 שנה באוניברסיטת קורנל.

פרופ' פיטר ברקוביץ'

עמית בכיר במכון הובר שבאוניברסיטת סטנפורד, פובליציסט, בכיר במשרד החוץ האמריקאי.

ד"ר שוקי שגב

דוקטור למשפט ופילוסופיה המלמד במכללה האקדמית נתניה. מומחה לענייני בתי משפט בישראל וארה"ב.

עו"ד שמחה רוטמן

יועץ משפטי ומנהל מחקר. בעל תואר שני במשפט ציבורי מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת נורת'ווסטרן.

ד"ר רן ברץ

פובליציסט ומרצה לפילוסופיה. מייסד אתר האינטרנט "מידה". בכיר במשרד רה"מ לשעבר.

השופט פרופ' אהרן ברק

נשיא בית המשפט העליון בדימוס. חתן פרס ישראל למדעי המשפט.

אייל גבאי

יו"ר דירקטוריון קופת חולים מאוחדת. מנכ"ל לשעבר של משרד רה"מ. בכיר בתפקידים מגוונים בהשקעות ובמגזר הציבורי.

אלעד מלכא

מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת ומרצה לכלכלה במכינות קדם צבאיות.

ד"ר אסף מלאך

יו"ר ועדת המקצוע בלימודי האזרחות במשרד החינוך, ראש המכללה למדינאות, ומרצה במרכז האקדמי שלם.

ד"ר רונן שובל

דיקן קרן תקווה.

פרופ' גדעון ספיר

פרופסור למשפטים באוניברסיטת בר-אילן.

הרב יהושע פפר

בעל תואר ראשון ושני במשפטים, חבר בלשכת עורכי דין ומנהל המחלקה החרדית בקרן תקווה

דריה שלייפר

בוגרת קרן תקווה. מתרגלת סמינר משפטים.

פרופ' יוסי שיין

פרופסור למדע המדינה ויחב"ל וראש בי"ס לממשל ולמדיניות באוניברסיטת תל אביב. חבר בוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה.

ד"ר עינת וילף

ד"ר למדע המדינה מאוניברסיטת קיימברידג'. חברת הכנסת ה-18 מטעם סיעות העבודה והעצמאות ויושבת ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט.

ד"ר יורם חזוני

נשיא מכון הרצל. מייסד מרכז שלם ונשיאו הראשון.

פרופ' משה קופל

פרופ' למדעי המחשב באוניברסיטת בר אילן. חוקר תלמוד ויו"ר פורום קהלת.

עו"ד יונתן גרין

מנהל פרויקטים בחברת הייטק ישראלית ובעברו עורך דין מסחרי במשרד עסקי בירושלים.

עו"ד גיל ברינגר

יועץ שרת המשפטים לשעבר לענייני כנסת וממשלה. מרכז ועדת שרים לענייני חקיקה. כותב בכתב עת "השילוח".

ד"ר עמנואל נבון

ד"ר ומרצה ליחסים בינלאומיים. עמית בכיר בפורום קהלת.

ויויאן ברקוביצ'י

שגרירת קנדה בישראל לשעבר.

שגיא ברמק

דוקטורנט להגות השמרנות, מייסד תכנית אקסודוס ואתר "זווית אחרת."

שירה חזוני

רכזת תכניות סטודנטים בקרן תקווה.

אלענה מייזל

סמנכ"לית קרן תקווה וראש תחום סטודנטים.

רוצה שנזכיר לך יותר מאוחר?

על קרן תקווה

קרן תקווה היא מוסד פילנתרופי ומכון חשיבה, ששם לו למטרה לטפח מצוינות אינטלקטואלית ואזרחית בעם ישראל ובמדינת ישראל. הקרן עושה זאת באמצעות מפעלים חינוכיים ואינטלקטואליים, בהם באים לידי ביטוי מיטב ההוגים והתורות המדיניות, המוסריות והכלכליות שהתפתחו במהלך ההיסטוריה.

תפיסת העולם של הקרן: בהכרתה הפוליטית הקרן היא ציונית; בהשקפתה הכלכלית היא מצדדת בשוק חופשי; בתפיסתה התרבותית היא בעלת נטייה מסורתית; ומבחינה אזרחית ודתית היא דוגלת בחירות הפרט. הקרן מעודדת דיון וויכוח ערים ופתוחים בין חלקי החברה הישראלית, בין ישראל לתפוצות, ובין ההגות היהודית לעולמית. הקרן משקיעה במגוון רחב של יוזמות בישראל, בארצות הברית וברחבי העולם, ובכלל זה תכניות אקדמיות וחינוכיות, מענקי מחקר ופרסומים.