בישראל ובעולם כולו מתנהל ויכוח ציבורי בשאלת היחס בין חופש פוליטי וחופש כלכלי. האם הקפיטליזם המודרני משרת את רווחת הפרט והחברה ומחזק אותה, או שמא הרדיפה אחר האינטרס הכלכלי האישי מערערת את האופי המוסרי הדרוש לחברה חופשית? האם הדמוקרטיה המודרנית אמורה להבטיח כלכלה חופשית ומשגשגת, או אולי דווקא מחייבת הטלת מגבלות על התחרות הכלכלית והרחבה מתמדת של מדינת הרווחה, לשם מימוש תפיסות של שוויון האופייניות לה? האם יכולות החברות החופשיות לטפח את המידות-הטובות האזרחיות הנחוצות לבניין החברה והאומה?

בסמינר "כלכלה וחירות: בחינה של יסודות השפע", נעיין ביסודות החופש הפוליטי המודרני, במהותו של הקפיטליזם ובנגיעתם של רעיונות חשובים אלה לחברה הישראלית העכשווית.

  • חלקו הראשון של הסמינר יתמקד בפילוסופיה מדינית, מתוך עיון בכתבי ההוגים המייסדים של הדמוקרטיה המודרנית – ביניהם ג'יימס מדיסון, אדמונד בֶּרק ואלקסיס דה-טוקוויל. נבחן את התפיסות על פיהן תפקיד הממשלה לשמר את הזכויות הטבעיות של היחידים ולגונן עליהן; שימור החופש הפוליטי מחייב סדר פוליטי וחוקתי מסוג מסוים; ושימור החברה החופשית מחייב טיפוח של המידות הטובות וקיומם של מוסדות כגון המשפחה, הדת, המסורת והארגונים הקהילתיים, אשר מממשים את החירות ומכוונים זכויות אישיות אל גבהים מוסריים.
  • בחלק השני של הסמינר נתמקד בפילוסופיה כלכלית. כלכלת השוק, כשהיא במיטבה, מעודדת את יצרני העושר לפרנס את עצמם ואת ילדיהם; מקדמת את המידות-הטובות המעשיות של היצרנות וההסתפקות-העצמית; ומדרבנת את היצירתיות האנושית לפעול להקלה על עוני ולשיפור חייהם של בני האדם. עם זה, המשק החופשי עלול לטפח גם את הקמצנות, את תאוות הבצע ואת האינטרס הצר. הפילוסופים של הכלכלה, מאדם סמית ועד פרידריך האייק, נדרשו תמיד להסביר איך יכולות חברות לרתום למענן את המידות הטובות שכלכלת השוק מעוררת, ולמשול במידות רעות העלולות להתפתח בה.

בהישען על רעיונות יסוד אלה, נעיין בכמה מהאתגרים הכלכליים העומדים בפני ישראל כיום ובפני המערב בכלל– ובתוכם הקושי של מדינת הרווחה להחזיק את עצמה, היתרונות של סחר חפשי מול המתחים החברתיים שהוא מעלה, האתגר של עיצוב רגולציה "חכמה" המאפשרת שגשוג, ותפקיד ואופי היזם בכלכלה חופשית.

מנחי הסמינר יהיו שניים מן הפילוסופים המדיניים והכלכליים הבולטים בעולם כיום: סמואל גרֵג ממכון אקטון ופיטר ברקוביץ ממכון הובר שבאוניברסיטת סטנפורד. בין המרצים האורחים כמה מן האינטלקטואלים, החוקרים ומעצבי המדיניות המובילים בישראל.

ממרצי העבר: ד"ר עומר מואב; אלי גרונר; מייקל אייזנברג; ד"ר מיכאל שראל; יהודה הראל, חתן פרס ישראל; ופרופ' משה קופל, יו"ר פורום קהלת.

  • תאריך אחרון להגשת מועמדות: 30/4/2019

מרצים וצוות

רשימת מרצים מלאה תעודכן בהמשך

פרופ' פיטר ברקוביץ'

עמית בכיר במכון הובר שבאוניברסיטת סטנפורד, פובליציסט, בכיר במשרד החוץ האמריקאי.

ד"ר סם גרג

ד"ר לפילוסופיה של המוסר והכלכלה המדינית מאוניברסיטת אוקספורד. מנהל המחקר במכון אקטון. סופר בחסד ומרצה בינלאומי.

ד"ר רן ברץ

פובליציסט ומרצה לפילוסופיה. מייסד אתר האינטרנט "מידה". בכיר במשרד רה"מ לשעבר.

ד"ר יורם חזוני

נשיא מכון הרצל. מייסד מרכז שלם ונשיאו הראשון.

ד"ר שוקי שגב

דוקטור למשפט ופילוסופיה המלמד במכללה האקדמית נתניה. מומחה לענייני בתי משפט בישראל וארה"ב.

ד"ר עשהאל אבלמן

מנהל אקדמי בקרן תקווה וראש החוג להיסטוריה במכללת הרצוג.

ד"ר רונן שובל

דיקן קרן תקווה

ד"ר אסף מלאך

יו"ר ועדת המקצוע בלימודי האזרחות במשרד החינוך, ראש המכללה למדינאות, ומרצה במרכז האקדמי שלם.

ד"ר גדעון חזן

דוקטור למדעי המדינה ומרצה באוניברסיטת בר אילן ובמכללה האקדמית צפת.

עו"ד מאיר רובין

מנכ"ל פורום קהלת. בוגר תואר שני במשפטים עם התמחות במשפט ציבורי ובינלאומי.

אריאל קרלינסקי

מאסטרנט ומרצה לכלכלה. כלכלן בפורום קהלת.

דוד טל

בוגר קרן תקווה. מתרגל סמינר כלכלה.

גיא מור

מנהל תחום מדיניות רגולציה בחטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות.

ריקי ממן

עמיתת מחקר בפורום קהלת, יזמית בעולם של מדיניות השוק החופשי.

שגיא ברמק

דוקטורנט להגות השמרנות, מייסד תכנית אקסודוס ואתר "זווית אחרת."

אלענה מייזל

סמנכ"לית קרן תקווה וראש תחום סטודנטים.

שירה חזוני

רכזת תכניות סטודנטים בקרן תקווה.

רוצה שנזכיר לך יותר מאוחר?

על קרן תקווה

קרן תקווה היא מוסד פילנתרופי ומכון חשיבה, ששם לו למטרה לטפח מצוינות אינטלקטואלית ואזרחית בעם ישראל ובמדינת ישראל. הקרן עושה זאת באמצעות מפעלים חינוכיים ואינטלקטואליים, בהם באים לידי ביטוי מיטב ההוגים והתורות המדיניות, המוסריות והכלכליות שהתפתחו במהלך ההיסטוריה.

תפיסת העולם של הקרן: בהכרתה הפוליטית הקרן היא ציונית; בהשקפתה הכלכלית היא מצדדת בשוק חופשי; בתפיסתה התרבותית היא בעלת נטייה מסורתית; ומבחינה אזרחית ודתית היא דוגלת בחירות הפרט. הקרן מעודדת דיון וויכוח ערים ופתוחים בין חלקי החברה הישראלית, בין ישראל לתפוצות, ובין ההגות היהודית לעולמית. הקרן משקיעה במגוון רחב של יוזמות בישראל, בארצות הברית וברחבי העולם, ובכלל זה תכניות אקדמיות וחינוכיות, מענקי מחקר ופרסומים.